הצהרת פרטיות

העמוד הזה מסביר מה האפליקציה יודעת עליך, מי יכול לראות את זה, כמה זמן זה נשמר ומה אפשר לעשות בנוגע לכך. הוא חל על כל מי שנכנס למערכת: דיירים, בעלי דירות, חברי ועד הבית ועובדי חברת הניהול. אם קוראים כאן פרק אחד בלבד, שיהיה ״מי יכול לראות את הקריאות שלך״.

מי אחראי למידע שלך

מפעיל המערכת הוא שקובע מה נעשה במידע המתואר כאן, והוא האחראי עליו לפי חוק הגנת הפרטיות. חברת הניהול מנהלת את חשבון הבניין בתוך המערכת, אבל שאלות על המידע עצמו מופנות למפעיל.

מה האפליקציה אוספת

כל המידע מגיע ממך, מחברת הניהול שהוסיפה אותך לבניין, או מהשימוש שלך באפליקציה עצמה.

• השם שלך, כתובת האימייל, מספר טלפון ליצירת קשר (לא חובה) ושפת הממשק המועדפת. כתובת האימייל היא אמצעי הכניסה שלך — נשלח אליה קוד בן שש ספרות, ואין סיסמה. מספר הטלפון ליצירת קשר יכול להימסר בבקשת ההצטרפות, להירשם על ידי חברת הניהול כשהיא מוסיפה אותך, או להתווסף ולהשתנות במסך החשבון. הוא לעולם אינו משמש לכניסה או לשליחת הודעות — הוא קיים רק כדי שחברת הניהול והוועד יוכלו להתקשר אליך, והוא יכול להיות ממדינה כלשהי.
• לאיזה בניין אתה שייך, לאיזו דירה אתה מקושר, אם אתה בעל הדירה או מתגורר בה, ומאיזה תאריך. מעבר דירה או מכירה מסיימים את הקישור, אבל הרישום שהוא היה קיים נשמר.
• קריאות התחזוקה שפתחת — כותרת, תיאור, קטגוריה, סטטוס ותאריכים — וכל עדכון שכתבת בציר הזמן של קריאה.
• התמונות והמסמכים שצירפת. הם נשמרים באחסון פרטי, אף פעם לא בכתובת ציבורית, ואפשר להגיע אליהם רק דרך קישור זמני שמונפק למי שרשאי לראות את אותה קריאה. קובץ שצירפת ולא פרסמת נמחק כשמסירים אותו, ואם לא — אחרי 24 שעות.
• אם הפעלת התראות: הכתובת שהדפדפן שלך מוסר עבור אותו מכשיר, המפתחות שמאפשרים רק למערכת הזאת לשלוח אליו, ותיאור קצר של הדפדפן. הכתובת הזאת היא מזהה מכשיר — היא לא מספרת מי אתה, אבל היא כן מזהה את הטלפון או המחשב שבו הפעלת התראות.
• יומן ביקורת של פעולות משמעותיות: מי פתח, שינה או סגר קריאה, מי הוסיף או הסיר עדכון, מי נוסף לבניין או הוסר ממנו, מי הנפיק קישור לתמונה או למסמך, ומתי. היומן שומר את שמות השדות שהשתנו ולא את תוכנם, ולכן הוא לעולם לא מחזיק את הטקסט שלך או את שמך.
• מערכת הכניסה שומרת רישום משלה של ניסיונות כניסה לחשבון שלך, מוצלחים ונכשלים, מטעמי אבטחה.

אין כאן אנליטיקה, אין פרסום ואין מעקב. העוגיות היחידות הן אלה ששומרות אותך מחובר, ועוגייה אחת שזוכרת באיזו שפה בחרת — היא נשמרת לשנה ונכתבת גם כשאינך מחובר. האפליקציה לא מבקשת מספר זהות, פרטי תשלום או מידע על הבריאות, האמונות או המשפחה שלך — וגם קריאה אינה המקום לכתוב אותם.

למה, ועל בסיס מה

רוב המידע נדרש פשוט כדי לספק את השירות שנרשמת אליו. אי אפשר לנהל רשימת תחזוקה משותפת בבניין בלי לדעת מי דיווח על מה, לגבי איזו דירה, ואיך ליצור איתו קשר בנושא. זהו עיבוד הנחוץ לאספקת השירות; לא מבקשים עליו הסכמה, כי אין גרסה של האפליקציה שעובדת בלעדיו.

יומן הביקורת, רישומי הכניסה וההגבלה על תדירות בקשת הקודים קיימים מסיבה אחרת: שמירה על אבטחת המערכת ויכולת להראות מה קרה אם משהו משתבש. זהו אינטרס לגיטימי של המפעיל, ותקנות אבטחת המידע בישראל מחייבות את הרישום ממילא.

גם ההתראות הן חלק מהשירות. התראות דחיפה מגיעות אליך רק אם הפעלת אותן, ואפשר לכבות אותן בכל רגע במסך החשבון.

שמירת קריאה לאחר סגירתה נשענת על סיבה שלישית: היא הרישום של מה שדווח ומתי, והיא עשויה להידרש אם תתעורר מחלוקת על אותה בעיה כעבור שנים. כמה זמן, ולמה דווקא כך, מפורט בפרק ״כמה זמן נשמר המידע״.

מי יכול לראות את הקריאות שלך

אם אתה שוכר את הדירה, בעל הדירה יכול לקרוא כל קריאה שנפתחה על אותה דירה — כולל קריאות שפתחת בעצמך, על העדכונים, התמונות והמסמכים שבהן. כך השירות עובד, ואי אפשר לכבות את זה. זה כתוב כאן במפורש כי זה לא מובן מאליו, וכדאי לדעת את זה לפני שכותבים משהו בקריאה.

הסיבה היא שבעל הדירה נושא באחריות לנכס ובדרך כלל משלם על התיקון, ולכן בעיה שדווחה בתוכו נוגעת לו. זה לא עובד בכיוון ההפוך — ראה בהמשך.

חברת הניהול שמנהלת את חשבון הבניין יכולה לקרוא כל קריאה בבניין — בכל דירה ובכל שטח משותף — ולראות את רשימת הדירות, את רשימת האנשים ואת מספרי הטלפון ליצירת קשר שנמסרו. היא גם זו שמטפלת בקריאות: משנה סטטוס, כותבת עדכונים, מאשרת בקשות הצטרפות ומנהלת דירות ואנשים.

ועד הבית יכול לקרוא כל קריאה בבניין — גם קריאות שלא נפתחו על ידי מי שמקושר לדירה שלך, וגם קריאה שסומנה כגלויה לבעלי הדירה בלבד. הוא רואה גם את רשימת הדירות ואת רשימת האנשים, כולל מספרי הטלפון ליצירת קשר שנמסרו.

הגישה הזו היא לקריאה בלבד: הוועד אינו כותב עדכונים בקריאות של אחרים, אינו משנה סטטוס ואינו סוגר קריאות, אינו מאשר ואינו דוחה בקשות הצטרפות, ואינו מוסיף, מסיר או משנה אנשים ודירות. כל אלה נשארים בידי חברת הניהול.

חבר ועד שגר בבניין נשאר דייר לכל דבר בדירה שלו: שם אפשר לפתוח קריאה, להגיב ולצרף תמונות כמו כל דייר. בשאר הבניין הגישה היא לקריאה בלבד.

גם כל מי שמקושר לדירה שלך כרגע רואה את הקריאות שלה. קריאה שייכת לדירה ולא למי שהקליד אותה, ולכן שני בני זוג שגרים בה רואים את אותה רשימה.

בעל דירה יכול לסמן קריאה כגלויה לבעלי הדירה בלבד — למשל בנושא השכירות עצמה, שיפוץ או מחלוקת על עלויות הדירה. דייר שאינו בעל הדירה אינו רואה קריאות כאלה ואינו יכול לפתוח אחת כזאת.

כשהקישור לדירה מסתיים, הקריאות שלה מפסיקות להיות גלויות לאותו אדם, ודייר חדש לעולם אינו רואה קריאות מהתקופה שלפני כניסתו. החריג היחיד: לקריאה שפתחת בעצמך תמיד תישמר לך גישה.

קריאה על שטח משותף — מעלית, לובי, חניון — משויכת לדירה שממנה דווחה, ולכן גלויה למי שמקושר לאותה דירה, לוועד הבית ולחברת הניהול. שאר דיירי הבניין אינם רואים אותה. המשמעות היא ששתי דירות עשויות לדווח על אותה תקלה בלי שאף אחת מהן תראה את הדיווח של השנייה.

קריאה שנפתחה בלי שום דירה משויכת — למשל עבודה שחברת הניהול מתעדת לעצמה — גלויה לוועד הבית ולחברת הניהול בלבד, ואף דייר אינו רואה אותה.

קריאה יכולה לציין אדם אחר כמי שהבעיה דווחה עבורו — למשל כשחברת הניהול פותחת קריאה אחרי שיחת טלפון. השם של אותו אדם מוצג לכל מי שיכול לקרוא את הקריאה: מי שמקושר לדירה שממנה דווחה, ועד הבית וחברת הניהול.

לפני שליחת קריאה, האפליקציה מראה מי יוכל לראות אותה — לפי תפקיד, לא לפי שם.

מי עוד מטפל במידע

האפליקציה פועלת על שירותים של חברות אחרות. כל אחת מהן מטפלת במידע רק לפי הוראות המפעיל ובכפוף להסכם כתוב, ואינה רשאית להשתמש בו לצרכים משלה.

• Railway — מריצה את האפליקציה ואת ה‑API שלה. שרתים באמסטרדם, באיחוד האירופי.
• Supabase — מסד הנתונים, מערכת הכניסה והאחסון שבו נשמרים התמונות והמסמכים. שרתים בפרנקפורט, באיחוד האירופי.
• Resend — שולחת את הודעות האימייל: קודי הכניסה, הזמנות להצטרף לבניין והודעות על אישור בקשת הצטרפות. זו חברה אמריקאית הפועלת על שרתים בארצות הברית, ולכן כתובת האימייל ותוכן ההודעות שנשלחות אליה מטופלים מחוץ לאיחוד האירופי.

Resend מצוינת כאן במפורש כמי שנמצאת מחוץ לאיחוד האירופי, ולא מוסתרת בין השורות. זו בחירה מודעת: החלופות עולות יותר, והיא אינה מקבלת קריאה, עדכון או קובץ מצורף. הנושא ייבחן מחדש אם השירות יוצע באירופה.

היכן המידע נשמר

מסד הנתונים — הפרופיל שלך, הקריאות, העדכונים ויומן הביקורת — וכל התמונות והמסמכים נשמרים באיחוד האירופי: פרנקפורט עבור מסד הנתונים והקבצים, אמסטרדם עבור השרתים שמריצים את האפליקציה. ישראל מוכרת על ידי האיחוד האירופי כמדינה שרמת ההגנה בה נאותה, ולכן מידע יכול לעבור בין השתיים כדין. ספק האימייל שצוין למעלה הוא החריג.

כמה זמן נשמר המידע

• קריאות, העדכונים שלהן והתמונות והמסמכים שצורפו אליהן: שבע שנים ממועד סגירת הקריאה — או שבע שנים ממועד פתיחתה, אם לא נסגרה מעולם — ואז נמחקות לחלוטין, התמונות והמסמכים בכלל זה. שבע שנים הן התקופה שבה עדיין אפשר להגיש תביעה אזרחית רגילה בישראל לפי חוק ההתיישנות, התשי״ח‑1958, וקריאה היא לא פעם הרישום היחיד של מה שדווח ומתי.
• יומן הביקורת: עשרים וארבעה חודשים, ואז נמחק אוטומטית.
• התראות בתוך האפליקציה: נמחקות תשעים יום אחרי שקראת אותן. התראות שלא נקראו נשמרות עד שתקרא אותן או עד מחיקת החשבון, כי התראה שלא נקראה היא הסימן היחיד שנשאר לך שמשהו קרה.
• מכשירים שהפעלת בהם התראות: נמחקים כשמכבים את ההתראות, ביציאה מהמערכת, כשהדפדפן מדווח שהכתובת אינה תקפה עוד, או עם מחיקת החשבון.
• הפרופיל שלך והקישור שלך לבניין: כל עוד קיים לך חשבון. מעבר דירה או מכירה סוגרים את הקישור, אבל הרישום שהוא היה קיים נשמר, כי קריאות מאותה תקופה מתייחסות אליו.
• גיבויים: מסד הנתונים מגובה כדי שאפשר יהיה לשחזר אותו אחרי תקלה. גיבוי הוא עותק קפוא שאינו נכתב מחדש, ולכן מידע שנמחק היום עשוי להישמר בגיבוי עד שאותו גיבוי יפוג, תקופה קצרה וקבועה לאחר מכן. גיבויים משמשים לשחזור המערכת כולה בלבד, ולעולם לא להחזרת חשבון בודד.

מה אפשר לעשות

את שתי הפעולות הראשונות אפשר לעשות לבד, כאן ועכשיו, במסך החשבון. את השאר מפנים לכתובת שלמעלה, ומקבלים עליהן מענה.

• לקבל עותק של המידע שלך — ״הורדת המידע שלי״ מפיקה קובץ הכולל את הפרטים שלך, הבניינים שאתה רשום בהם, והקריאות והעדכונים שאתה יכול לראות. בלי לבקש ובלי להמתין.
• למחוק את החשבון — ״מחיקת החשבון שלי״, כמתואר במלואו בפרק הבא. הפעולה מתבצעת מיד ואי אפשר לבטל אותה.
• לתקן מה שלא נכון — את השם, מספר הטלפון ליצירת קשר והשפה אפשר לערוך באותו מסך. שינוי כתובת האימייל נעשה דרך המפעיל, בכתובת שלמעלה, כי היא גם אמצעי הכניסה שלך.
• לברר איזה מידע מוחזק עליך ולשם מה, מעבר למה שנכלל בקובץ שהורדת.
• להתנגד לשימוש מסוים במידע שלך, או לבקש להגביל אותו. יש לפרט במה מדובר ומדוע, ותתקבל תשובה מנומקת.

מה מחיקת החשבון באמת עושה

כאן אנשים נוטים לטעות, ולכן הדברים מפורטים להלן במלואם. מחיקת החשבון אינה מוחקת את היסטוריית התחזוקה של הבניין. היא מוחקת אותך מתוכה.

נמחק, מיד ולצמיתות

• השם שלך, כתובת האימייל ומספרי הטלפון — הפרופיל מרוקן, ומה שנשאר אינו ניתן להמרה חזרה לאדם;
• אמצעי הכניסה שלך, ויחד איתו כל החיבורים בכל המכשירים: אתה מנותק מכל מקום ולא תוכל להיכנס שוב;
• כל תמונה וכל מסמך שהעלית — הקבצים עצמם, לא רק הקישורים אליהם;
• הטקסט של כל עדכון שכתבת בכל קריאה, לרבות ההערה שכתבת כשסגרת קריאה. הרישום שומר על מקומו בציר הזמן, כדי שלא ייווצרו חורים בשיחה, אבל הוא ריק;
• כל מכשיר שהופעלו בו התראות, וכל התראה שממתינה לך, נקראה או לא.

נשמר

• הקריאות עצמן — כותרת, תיאור, קטגוריה, תאריכים, סטטוס והסיבה שבגללה נסגרה קריאה (אחת מתוך רשימה קבועה, בלי מילים שלך) — כי הן הרישום של מה שהיה תקול בבניין, ותשובות של אנשים אחרים הן חלק מהן;
• רישומי הביקורת על פעולות שביצעת, עד שיגיעו לגיל עשרים וארבעה חודשים ויימחקו יחד עם השאר;
• העובדה שלדירה היה בעלים או דייר בתקופה מסוימת, כי קריאות מאותה תקופה מתייחסות אליה.

כל מה שנשמר מצביע על מזהה שכבר אינו שייך לאיש. במקום שבו הופיע שמך, האפליקציה מציגה חשבון שנמחק, ואף אחד — לא חברת הניהול, לא הוועד ולא המפעיל — אינו יכול להמיר את המזהה הזה בחזרה אליך.

דבר אחד כדאי לעשות לפני הלחיצה: הכותרת והתיאור של קריאה אינם נמחקים, כי הם התיאור של התקלה עצמה. אם כתבת שם את מספר הטלפון שלך או פרט אישי אחר, כדאי לערוך את הקריאה מראש — אפשר, כל עוד היא פתוחה — כי אחרי שהחשבון נמחק אף אחד לא יוכל לערוך אותה במקומך.

איך המידע מוגן

התמונות והמסמכים נשמרים באחסון פרטי בלי כתובת ציבורית; כל צפייה או הורדה נעשית דרך קישור זמני שמונפק למי שהקריאה גלויה לו, וההנפקה נרשמת ביומן הביקורת. כללי הגישה נאכפים גם על ידי מסד הנתונים עצמו ולא רק על ידי האפליקציה, כך ששגיאה בשכבה אחת לא תחשוף קריאה למי שאינו אמור לראות אותה. אין סיסמה שאפשר לגנוב — הכניסה היא בקוד חד‑פעמי — וחיבור שאינו בשימוש פג מעצמו.

אם משהו לא בסדר

כדאי להתחיל מהמפעיל, בכתובת שלמעלה: את רוב הדברים מהיר יותר לתקן מאשר להתלונן עליהם, ומגיעה לך תשובה. אם התשובה אינה מספקת אותך, אפשר להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, המפקחת בישראל על עיבוד מידע מסוג זה ומקבלת תלונות דרך העמודים שלה באתר הממשלה. אם אתה מתגורר באיחוד האירופי, אפשר גם לפנות לרשות להגנת המידע במדינת מגוריך.

שינויים בהצהרה הזאת

אם ישתנה מה שהאפליקציה עושה עם המידע שלך, העמוד הזה ישתנה בהתאם, וגם התאריך שלמעלה. אם השינוי משמעותי עבורך, תקבל על כך הודעה בתוך האפליקציה ולא תיאלץ לגלות אותו בעצמך.